איישו את העמדות ואל תאבדו תקווה

Day 2,108, 14:24 Published in Israel Israel by MrBannana
כתבה זו נכתבה בהמשך לכתבה של שובל, שובל דיברה על לא לאבד תקווה.
אני הולך לדבר על להתחיל ליישם ולבצע.

למי שלא קרא את הכתבה של שובל:
http://www.erepublik.com/en/article/-1-2311678/1/20


עד עכשיו היו המון ותיקים שאיישו את התפקידים הבכירים, הדבר היה נוח לכולם כי יש מי שיעשה את העבודה השחורה ויש מי שרוצה להיות בפסגת המדינה.
עקרונית אפשר להגיד שאפילו אין בעיה עם המצב הזה... זה מצב ווין ווין, כולם מרוצים, אבל יש כמה בעיות במצב הזה:
1) ישנה קבוצה אחת שמחליטה את כל ההחלטות (ה"אליטה של אלדד).י
2) סוג של "ניצול" אותה פסגה מכיוון שהם חייבים להיות אלה שיובילו את המדינה כי אם הם לא יעשו את זה אף אחד אחר לא יעשה והמדינה תקרוס.
3) אף שחקן לא נשאר לנצח!

עוד בעיה קשה שיש היא שלא ניתן לפנות אליהם בטענות!
גם אם יש טעויות אף אחד לא יבוא באמת להילחם על תפקיד ולתקן אותן!
הכל נמדד במעשים, אל תגידו מה לא נכון אלא תבואו לתקן את זה!
אל תשמיצו אחרים אלא תגרמו לאחרים להלל אתכם!
אותי לדוגמא כמעט ומתלונן על שום מהלך, לאו דווקא בגלל שאני מסכים עם כל מהלך (למרות שאני מסכים עם הרוב הגדול), אלא בגלל שאני לא קם לתקן את זה.


אז עכשיו כשהם עוזבים, אתם, אותם שחקנים שהיו כאן כמה חודשים או שרק נרשמו לא מזמן צריכים לרשת את התפקידים הללו!
אתם אלה שצריכים להתערב יותר פוליטית ולשמור על המדינה בזירה נוספת!
בסופו של דבר אין לנו שחקנים שנשארים לנצח וגם שחקן שנרשם בגיל 12 למשחק יצטרך לעזוב בגיל 18-19 (במקסימום של המקסימום).י
תמיד יש תחלופה ואם אתם רוצים לעשות משהו קצת יותר רציני במשחק מאשר להתאמן ולעבוד, תיכנסו לתפקידים הרצינייים.

יש לנו שחקנים מעולים בקהילה הזאת, אני תופס בעין הרבה שחקנים שיש להם את הפוטנציאל להיות בתפקיד מכובד ולתפקד בו כמו שצריך.
אך במקביל יש לנו גם קהילת ותיקים שאין כמוה, אין ספק שכל שחקן כאן צריך להודות לרובם הגדול על כך שבמשך שנים הם הקדישו מזמנם ולעיתים גם מכספם (האישי והאמיתי) בשבילנו, בשביל שהמדינה הזאת תתפקד.

אנחנו צריכים להצדיע לאותם שחקנים שהיו ועזבו ולאחר מכן להסתובב ולהמשיך קדימה.
כעת הכוח בידיים שלכם

בזמן האחרון אני משלב הרבה ציטוטים אז עוד ציטוט לאוסף:
"או שתכתוב משהו ששווה לקרוא, או שתעשה משהו ששווה לכתוב עליו"
אני עשיתי את החלק הראשון, תורכם לעשות את החלק השני.

שלכם,
מר בננה.