חכמים על הקיר 2 : "נקמת הקיר"

Day 1,759, 09:20 Published in Israel Israel by JunaB

אז בפעם הקודמת התלוננתי על המחסור האישי שלי באוכל ובנשקים,
וצעקתי על הקיר, והקיר דווקא היה נחמד והסביר לי ברוגע את פני הדברים,
ונרגעתי, ומילאתי טופס כל יום וקיבלתי 4 טנקים וחמישים אוכל, מהסוג של הביוקר.

וגם אזרח טוב לב החליט לעזור לי באוכל ובנשקים, וענה על כל השאלות המטומטמות שלי,
ואני מודה לו על כך, שמבלי להתרברב לקח על עצמו פרוייקט "אח גדול",
וזה נשמע לי כרעיון טוב לכל ותיק במשחק לעשות, לקחת חסות על שחקן חדש.

אישית, אם הייתי צריך להסתדר עם ההקצבה של המדינה, הייתי מסתדר,
מסיים את הדיילי בקושי, לא משפיע משהו בקרבות, אבל חלק מהמאמץ הלאומי.

ואני לא יודע, אולי זה המצב, מצב השווקים הירוד, למדינה אין הרבה כסף
ויש גם מחסור בשחקנים חדשים... קראתי שיש מחסור בכאלו, בשחקנים חדשים,
שאנחנו מדינה קטנה ומוקפת אויבים, שאנחנו בקושי מנצחים קרבות,

ואני לא יודע, אז אני אשאל: המצב שלנו כמדינה אכן כזה גרוע?
כי אם כן אז אני אשתוק, אם כל הנזק שנגרם הוא שאני אישית אתקדם לאט יותר במשחק,
אז זה צריך להיות העניין שלי עם עצמי.

אבל אני לא מבין איך שחקנים חדשים ישנו את התמונה,
כי החכמה היא לא רק להביא שחקנים לפה,
אלא גם ללוות אותם ולחזק אותם וליצור אצלם עניין אמיתי במתרחש.

כי מה לעשות, עם כל הכבוד לפעילויות חלוקת מזון פה ונשקים שם, שהן באמת נפלאות,
הן לא אמורות להיות תחליף לעזרה הממשלתית היומיומית, או תמיכה וליווי של שחקן ותיק.

ונכון שאף-אחד לא חייב לאף-אחד שום דבר,
השאלה היא אם אנחנו רוצים שזה יהפוך להיות המוטו שלנו,
שאף-אחד לא חייב לאף-אחד שום דבר.