Join the new world

הגשם ירד בחוזקה ושטף את הכבישים, המזג אוויר הסוער הפריע לג'ונסון ריין לראות את הכבישים, המגבים עבדו במרץ וניקו את שמשת הרכב ביסודיות. לאחר מספר רגעים הגשם פסק לחלוטין בפתאומיות. אבל המגבים המשיכו לעבוד תוך כדי שהם משמיעים חריקה צורמנית שגרמה לו צמרמורת.
הוא המשיך בנסיעה תוך כדי שהגשם בא והולך מדי פעם, בשלב מסוים נמאס לג'ונסון להפעיל ולכבות את המגבים והוא העדיף להשאיר אותם פועלים, למרות החריקות המצמררות. הוא ניסה להתרכז בנסיעה, אבל הרעש הפריע לו להתרכז בנסיעה והוא העדיף לכבות את המגבים בפעם השביעית.
ואז לפתע הבזיק רעיון מדהים בראשו של ג'ונסון, 'אולי פשוט הגיע הזמן להמציא מנגנון שמפעיל ומכבה את פעולת המגבים באופן אוטומטי ברגע שהגשם מתחיל ומפסיק? ואם הפטנט הזה לא קיים עדיין, אולי אני אהיה האיש שימציא אותו?!'
מיד כשהגיע לביתו הוא החל לבדוק האם מנגנון שכזה קיים ברכב של חברה כלשהי, אבל נכון לאותם ימים דבר שכזה לא היה עדיין בנמצא. לאחר מחקר מקיף שערך בנושא החל ג'ונסון בעבודה ממושכת לתכנון המצאתו, הדבר דרש ממנו השקעה כספית גדולה. לקח לו כחצי שנה עד שפיתח חיישן עמיד לנוזלים שקולט מגע של מים ומשדר בעקבותיו אות חשמלי המפעיל את מנגנון מגבי הרכב באופן אוטומטי.
הוא קבע פגישות עם מנכ'לים של יצרניות רכב מובילות, וסיפר להם שיש בידו את 'הפטנט הבא' בעולם הרכב, פטנט שתוך זמן קצר ייכנס לסטנדרט של כל הרכבים בעולם ממש כמו כריות האוויר או חיישני הרברס, שנכנסו במהירות כמעט לכל דגמי המכוניות בעולם.
אך לאכזבתו הוא יצא ממשרדי החברות בפחי נפש, רוב המנהלים כלל לא התלהבו מן ההמצאה וטענו שהיא כלל לא מהפכנית. לטענתם הדבר אינו חדשני ואינו מצדיק את הסכום המפולפל שג'ונסון דרש בעבור המצאתו.
כשכבר הגיע לקראת סף ייאוש, הוא נפגש עם חברי הנהלה של אחת מחברות הרכב הגדולות בעולם, ולשמחתו הם התלהבו מאוד מהרעיון. הם ביקשו ממנו שישאיר להם את המנגנון על מנת לבחון האם הוא מתאים למבנה הרכבים שלהם, אבל הוא סרב לבקשה הזו, החשש העיקרי שלו היה שברגע שהמכשיר יהיה בידיהם הם יבחנו אותו, יבינו כיצד הוא עובד, ולאחר מכן לא יהיה להם יותר צורך בו מכיוון שהם ייצרו אותו לעצמם.
המנהלים הרגיעו אותו שאין בכוונתם להעתיק ממנו את הפטנט, וזימנו מספר עורכי דין שניסחו הסכם בין הצדדים, בו נכתב מפורשות כי יצרנית הרכב לא תעשה כל שימוש מסחרי בהמצאתו של ג'ונסון ללא רשותו ובאם הם יעשו שימוש בהמצאתו הוא יקבל פיצויים בסכום עצום.
רק לאחר שהמסמכים אכן היו בידו, חתומים על ידי עורכי הדין הסכים ג'ונסון להפקיד בידיהם את המנגנון שפיתח. הם הודיעו לו כי יבחנו את המנגנון האם הוא מתאים לרכבי החברה ויעדכנו אותו במידה ויעשו שימוש בהמצאתו. שבועיים לאחר מכן, הוא קיבל מכתב רשום בו נכתב כי המנגנון אינו מתאים לרכבי החברה וכי החליטו שלא לעשות בו שימוש ברכבי החברה.
לתדהמתו הרבה, כאשר הופיע הדגם החדש של רכבי החברה, היא יצאה בפרסום ענק על כך שהרכבים החדשים שלהם מצוידים במנגנון מגבים אוטומטי המתחיל לפעול עם מגעה של הטיפה הראשונה! ג'ונסון ניגש בזעם למשרדיה הראשיים של החברה כשבידיו ההסכמים החתומים שלו איתם, אבל הללו זרקו אותו משם בבושת פנים, והודיעו כי אם יש לו טענה כנגדם הוא יכול לגשת לבית המשפט...
כסף לא היה לו, והוצאות המשפט היו גדולות, בשלב מסוים לא נותר כסף בידיו של ג'ונסון לשלם לעורך הדין והאפשרות היחידה שנותרה לו היא לייצג את עצמו בפני השופט. ג'ונסון לא וויתר ולמרות ההוצאות הגדולות שהיו לו במאבק המשפטי, והחובות שנותרו לו מהכסף שהשקיע בהמצאה, הוא המשיך בעקשנות במאבקו עד שהצדק יצא לאור.
לאחר אין ספור דיונים הגיע שלב ההכרעה, באולם בית המשפט ישבו סוללת עורכי הדין של החברה מלאי ביטחון עצמי כשמולם יושב בודד ללא עורכי דין מטעמו, התובע מר ג'ונסון ריין.
עורך הדין של החברה שלף את הטיעון הראשי של החברה שהתבסס על כך שג'ונסון בעצם לא המציא כלום, כל הטכנולוגיה הייתה לפניו והוא אף השתמש בטכנולוגיות של החברה. לטענתם, הדבר היחיד שג'ונסון עשה היה רק לחבר כמה חלקים זה לזה, וליצור את החיישן ואין בזה שום פטנט חדשני.
היה נראה כי הטיעון משכנע את השופט, אלא שלפני שהוא קבע את הכרעת הדין הוא ביקש מג'ונסון לומר את טיעוניו, ג'ונסון רייס הוציא מתיקו ספר שהוכרז כאחד מ'רבי המכר' הגדולים שהיו אי פעם בארה'ב, ושאל: 'האם כבוד השופט מאשר לי להפיץ את הספר תחת הוצאה פרטית שלי?'
'ברור שלא' ענה השופט, 'יש בכך משום הפרה של זכויות יוצרים'.
ג'ונסון שתק לרגע, והוציא מתיקו 'מילון אוקספורד' גדול מימדים ואמר: 'כבוד השופט, בדקתי את הספר וכל המילים הכתובות בו כבר מופיעות במילון שבידי, לפיכך אין בספר הזה כי אם צירוף של מילים ידועות בסדר מסוים ולא יותר, אין כאן משום זכויות יוצרים! לפי טענתם של עורכי הדין המלומדים הנוכחים כאן, הרי שאני יכול להוציא מחר את הספר בהוצאה פרטית משלי ואין שום ערך לזכויות היוצרים...'
השופט חייך, הוא הבין מיד את התרגיל המבריק של ג'ונסון. ודפק בפטישו: 'לאור ההוכחה המוחצת שבידי מר ג'ונסון ריין, ולאור היצירה שלו, אני פוסק כי למר ג'ונסון ריין יש את זכויות היוצרים המלאות על הפטנט ועל החברה לשלם לו את כספי הפיצויים כפי שמופיע בהסכם...'
*******
לפעמים נדמה לך שאתה עוד נער כמו כולם, לא ולא! הנך יצירה מיוחדת. כל אחד ואחד מבני האדם, הנו יצירה ייחודית. למרות שלעיתים נדמה לנו כי ישנם אנשים שהם 'רגילים' לכל דבר ועניין, בסופו של דבר הצירוף המיוחד של תכונותיו, רגשותיו, ויכולותיו יוצרות צירוף מדהים ופסיפס ייחודי שמעיד עליו ועל אישיותו. לכל אחד ואחד ישנו תפקיד ייחודי בעולם, כולנו נשלחנו לעולם כדי לעשות את המטרה המוטלת עלינו, אף אחד אחר לא יוכל לעשות זאת במקומנו ואת השליחות שלשמה הגענו לעולם.