Join the new world

~~~ For English Scrool DOWN! ~~~


יום הזיכרון הוא נושא מאוד קרוב לליבי. אחי, לוחם בפלחה"ן צנחנים, כיום מ"פ במילואים בדרגת רב סרן. אחי נלחם בלבנון ה-2 ואיבד מספר חברים. באותה מידה, זה היה יכול להיות הוא עצמו. התמונה שאני זוכר במהלך המלחמה היא אימי, לא ישנה כול הלילה, צופה בחדשות. כילד בן 10 לא ממש הבנתי את הלחץ, החששות והסיכון שקיים במושג שנקרא "חייל קרבי". י

ונעבור ליום הזיכרון עצמו. לפני מספר שעות צפיתי בטקס היישובי ובו נאם הרב היישובי. במסגרת נאומו אמר: "למה בעצם חשוב לנו היום הזה? מדוע אנו מקיימים אותו שנה אחר שנה?". וענה: "בתקופתינו, אנו נוטים לחשוב שהכול הגיע לנו כמובן מאליו. אנו מתלוננים, כועסים, שמחים, זועפים וצוחקים במדינה שאנו כול כך אוהבים. המדינה הזו היא איננה מובנת מאליה. ישנו מחיר כבד מאוד ששילמנו עבורה. ישנם רבים ששילמו בחייהם עבור מדינתינו. ועל מנת להזכיר זאת, אנו מציינים את יום הזיכרון". י

אז כנער, שגיוסו הצבאי בפתח, תמיד אמא שלי "עוקצת" באמירת דברים בנוגע לשירותי הצבאי. אמא שלי לא רוצה עוד חייל קרבי ולא רוצה לילות ללא שינה. אבל לי זה לא משנה. אני רוצה להיות קרבי למרות שיש לי מה לתרום בהיבט השכלי. תלמיד טוב, 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית, ציונים מעולים. אבל אני רוצה להיות קרבי. ולכן אני גם מתגייס לצנחנים בנובמבר. אני מסתכל על כול אלו שמתו עבור המדינה ואני אומר לעצמי: אני רוצה לשרת את המדינה בשטח, דרך הרגליים. ולמרות זאת יש לי חששות כבדים. אני ממש מקנא באנשים שמתגייסים לשירות שאינו כרוך בסיכון החיים. אין להם את המועקה הזאת שיושבת לי בלב ומסרבת לעזוב.



ובמעבר חד ליום העצמאות. במעבר החד הזה, יש הרבה סמליות. במדינה שרוויה שמחות מהולות בעצב אנו עוברים מיום שכולו בכי, ועצב לערב שלם של חגיגות עצמאות. שבזכות אותן הקורבנות, אנחנו יכולים לחגוג ולשמוח בארץ ישראל.

אז שיהיה לכולנו חג שמח. והכי חשוב - תהיו גאים במדינה שלנו! י



English:
Hello! this is a personal view of my feelings when it comes to Israel's national memorial day. People who doמ't live in Israel can't REALLY understand the situation. Although, it's very importend for me to bring you my story.

Israel's National Memorial Day is a subject that very close to my heart . My brother, a fighter the Israeli paratroopers, now a squadron commander with a millitary rank of Major. My brother fought in the war "Lebanon the Second" and lost some of his friends. Equally, it could be himself dead. I remember during the war that my mother did not sleep all night long, watching the news in TV, hoping her son won't appear on the screen. I was a10 year old boy and I did not really understand the stress, the fears and the risk of a concept called " a combat soldier".

A few hours ago I was watching the town's ceremony and the town's rabbi gave a speech. In a part of his speech he sai😛 "Why is this day is so important to us? why do we have it year after year?". And answere😛 "In this time, we tend to think that everything has come to us for granted. We complain ,getting angry, we're happy, frowning and laughing in the country we all love so much . This country didn't come to us for grant. We paid a very expencive price. Many brave soldiers paid the price for us. And in order to mention it , we commemorate Memorial Day."

So as an Israeli teenager , I'm about to requit the IDF. My mother doesn't want another combat soldier and do not want sleepless nights. But to me it does not matter. I want to be a combat soldier even though I have something to contribute in the intellectual aspect. I'm good student, with very high grades. But I want to be combat. And so I requit to the paratroops in November. I look on all of those who died for the country and I say to myself: I want to serve the country in the field, through my legs. I have serious concerns though. I really envy people who requit to a service who does not involve life risking. They do not have the depression sitting in my heart and refuses to leave.



And a few hours after this day we celebrate "Indipendence day" in the evening. We celebrate that we have a country because of those who died for it.
So go celebrate and know this - Israel is here to stay. And nobody can stop us from living here!