מדריך לעברית תקנית- בהצלחה!

Day 1,694, 13:29 • Published in Israel Israel • by SandalaiM

לאור שגיאות הכתיב הרבות שיש פה, החלטתי, אני אנוכי ועצמי, לכתוב לכם מדריך קטן על עברית בת ימינו.
אספתי לכם כמה מהטעויות הנפוצות שראיתי, מקווה שתלמדו משהו 🙂


1.אם-עם

שימו לב, טעות מבלבלת.
אם- מילת תנאי, כלומר אם משהו יקרה.. אז אני אעשה משהו אחר.
עם-מילת הוספה. הלכתי לסרט עם דנה, יוסי, שמואל וחיים.

משפטי דוגמא :
אם ירד גשם, אצטרך לקחת מטרייה. (תנאי).
הלכתי עם דנה, לראות סרט (הוספה).

2.גוף אני- עתיד

טעות ענקית שחוזרת על עצמה מאות רבות של פעמים.
כאשר ברצונכם לכתוב פעולה כלשהי שתעשו בעתיד, א' תחילית מלווה את המילה.

משפטי דוגמא:
אני אעשה את זה.
אני אקח את הכלב לטיול.
השאר לי דף נייר ועט, ואכין לך רשימת קניות.

3.ציווי-עתיד

בעברית, פועל הציווי נפרד מזמן העתיד.
מרבית האנשים יבקשו "תשאיר לי מלח ופלפל" במקום להשתמש במילת הציווי "השאר".
לדוגמא:
"הבא לי כמה לחמניות מהסופר", במקום "תביא לי כמה לחמניות מהסופר"
"שמור על פיך" במקום "תשמור על הפה שלך".

4.סימני פיסוק!!!!!!!!?!?!?!!!...!?!?!??......!

שימו לב,
סימני הפיסוק הם חלק בלתי נפרד מן השפה הישראלית.
מרבית האנשים נוטים לשכוח את החלק הזה, מהסיבה הפשוטה של "אין בזה צורך", אז זהו, שכן...

סימני הפיסוק נועדו לסדר את הטקסט, לתת לו מרווחים בנקודות הנכונות, ו"ללמד" את הקורא כיצד לקרוא את הטקסט.
למשל, נקודה בסוף משפט, מסיימת את המשפט הנוכחי, בעוד שפסיק יחלק את המשפט לשני חלקים, העוסקים באותו הנושא. הנקודותים יבואו בכדי לפרט או להכין רשימה, בעוד שמרכאות ישמשו לציטוט, פתגם או ניב לשוני.

אין הרבה מה ללמד בנושא הזה, חוץ מלבקש שתקפידו עליו כראוי.

5.מילים מקשרות/קישור בין משפטים שונים ומרווח בינהם

עוד מרכיב חשוב בשפה העברית הינו מילים מקשרות בין משפטים.
טקסט נראה נוראי, ונשמע כך בהתאם, בגלל חוסר במילים מקשרות.

מה ההבדל בין הטקסט הזה:
שלום קוראים לי עידו.
אני בן 15.
עליתי לגן החובה לפני שלושה וחצי מילייארד שנה בדיוק.
אני אוהב לקרוא ספרים לשחק במחשב ולאכול פודינג.

לבין משנהו?:

שלום, קוראים לי עידו.
אני בן חמש עשרה ועליתי לגן חובה לפני שלושה וחצי מילייארד שנה בדיוק.
בנוסף, אני אוהב לקרוא ספרים, לשחק במחשב ולאכול פודינג.

המילים המקשרות כמובן..
אני מנחש שלרובכם היה הרבה יותר נעים לקרוא את הטקסט השני.
בנוסף, שימו לב לירידת השורות בין משפט למשפט, למילים המקשרות ולסימני הפיסוק.

6.מספרים או ספרות בזכר/נקבה

עוד נושא שמאד חשוב, הוא מספרים וספרות.
הרבה מאד אנשים, אומרים "שלוש ספרים", "שתי שקל" או "שבעה בנות".
בניגוד לשאר מחוזות העברית, שם ה' מוספית סופית מסמלת על שייכות נקבה, במספרים ובספרות זה לא כך.
כאשר אנו כותבים מספר, נקפיד להשתמש בצורה הנכונה שלו, זכר לזכר, נקבה לנקבה.
לזכר:
אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, שישה, שבעה, שמונה, תשעה, עשרה.
לנקבה:
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, עשר.

שמתם לב להבדל?
משפטים לדוגמא:
"היי דני, תוכל להשאיל לי שני שקלים?" (במקום שתי שקלים)

"יוסי יצא עם חמש בנות כאשר היה בגילך..." (שימו לב, עם במקום אם, מחזיר אותנו לנושא הראשון 😛 )
"אובמה לא יתקוף את איראן, יש לו חמש מדינות על הראש..."

בנוסף, מספרים מתחת למספר עשר, חובה על פי העברית התקנית לכתוב באופן מלא.
כלומר:

תקין : "דני השאיל חמישה ספרים מן הספריה"
לא תקין : "דני השאיל 5 ספרים מהספרייה".

כאשר במידה והמספר היה 46, ניתן היה להשתמש בשתי הצורות.



אז זה הכל,
מקווה שנהנתם, למדתם, השכלתם... ושהבגרות תלך לכם בקלות 😉

נ.ב.,
כתבה מעניינת שמצאתי על ההבדל בין לאמר ולומר.
תודה עלינה 😃
http://hebrew-academy.huji.ac.il/sheelot_teshuvot/MivharTeshuvot/Pages/16111101.aspx

SandalaiM