HAPPY PURIM EISRAEL - פורים שמח אי ישראל
Day 2,660, 08:18
•
Published in Israel 
•
by
•
by Moran238
Links and videos at the bottom of the article
קישורים וסרטונים בתחתית הכתבה
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון - בט"ו באדר ("שושן פורים"). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לה' על הצלה זו.
על פי המגילה, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבעקבות רצף אירועים המתוארים במגילת אסתר התהפך הגלגל, והיהודים הם שהרגו באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים, הוא יום תענית אסתר ונהוג לצום בו כזכר לתענית אסתר, שצמה טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.
החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, על פי ההלכה חייב יהודי לקיים סעודת פורים ושתיית יין "עד-דלא-ידע", וכן נוהגים באכילת מגדנאות וממתקים. מאפיינים נוספים הם לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. מצוות החג כוללות גם את חובת קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וכן מתנות לאביונים.
חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום כיפור
התחפושות
לבישת מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת קרנבל המסכות המקומי. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, שבו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".
מבחינה רעיונית ניתנו כמה וכמה הסברים למנהג זה. בעל השפת אמת כתב שהתחפושת מלמדת את הרעיון שהפנימיות של האדם יכולה להשתנות בעקבות מעשים חיצוניים. מחבר הבני יששכר כתב שמתחפשים כדי לרמז על כך שההתנהגות המתבוללת של היהודים בימי אחשוורוש הייתה רק כלפי חוץ. הרב שלמה אבינר הסביר שכל השחקנים הראשיים בסיפור המגילה התחפשו במובן מסוים:
אסתר המלכה שומרת על זהותה בסוד ומסתירה מאחשוורוש את כוונותיה. רק לאחר מהלכים רבים היא מגלה לאחשוורוש בפתאומיות על תוכניותיו של המן להשמיד את עמה.
אחשוורוש נראה כלפי חוץ כאדם כל יכול העושה ככל העולה על רוחו, אך למעשה כל צעדיו מכוונים על ידי יועציו והסובבים אותו.
המן מציג חזות של נחישות וביטחון עצמי, אבל למעשה הוא מפחד. היטפלותו לחלשים, וקלות הראש שבה הוא מפיל גורל לקביעת תאריך הריגתם של היהודים, מוכיחות את חולשתו וחוסר יכולתו לקחת אחריות על החלטותיו.
מרדכי הוא פקיד בכיר ונאמן בממשלת אחשוורוש כלפי חוץ, אבל יחד עם זה הוא יהודי נאמן לעמו ולארצו.
היהודים אף הם התחפשו. חכמינו שואלים מדוע נגזרה גזירת המן על היהודים, ומשיבים שתי תשובות: היהודים באותו דור השתחוו לפסל, ונהנו מסעודת אחשוורוש. אך העבודה הזרה וההתבוללות באותם דורות התקיימו רק כלפי חוץ, בעוד שלבם של היהודים נותר נאמן לדתם.
הקב"ה הוא המתחפש הראשי. מגילת אסתר מורכבת לכאורה מאוסף של צירופי מקרים: במקרה אחשוורוש מצווה להביא את ושתי, במקרה היא מסרבת, במקרה נבחרת אסתר במקומה, במקרה מרדכי שומע את המזימה של בגתן ותרש, במקרה אחשוורוש לא נרדם וקורא בספר הזיכרונות וכו' וכו'. למעשה הסיפור מבטא את הנסים הנסתרים שנעשים לעם היהודי.
Purim is a Jewish holiday that commemorates the deliverance of the Jewish people in the ancient Persian Empire where a plot had been formed to destroy them. The story is recorded in the Biblical Book of Esther (Megillat Ester מגילת אסתר in Hebrew).
According to the Book of Esther, Haman, royal vizier to King Ahasuerus (presumed to be Xerxes I of Persia), planned to kill all the Jews in the empire, but his plans were foiled by Mordecai and his cousin and adopted daughter Esther, who had risen to become Queen of Persia. The day of deliverance became a day of feasting and rejoicing.
Based on the conclusions of the Scroll of Esther that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor." Purim is therefore celebrated among Jews by:
Exchanging reciprocal gifts of food and drink known as mishloach manot
Donating charity to the poor known as mattanot la-evyonim[6]
Eating a celebratory meal known as a se'udat Purim
Public recitation ("reading of the megillah") of the Scroll of Esther, known as kriat ha-megillah, usually in synagogue
Reciting additions, known as Al HaNissim, to the daily prayers and the grace after meals
Other customs include drinking wine or any other alcoholic beverage, wearing of masks and costumes, and public celebration.
Purim is celebrated annually according to the Hebrew calendar on the 14th day of the Hebrew month of Adar (and on Adar II in Hebrew leap years that take place every 2 to 3 years), the day following the victory of the Jews over their enemies. In cities that were protected by a surrounding wall at the time of the Biblical Joshua, Purim is instead celebrated on the 15th of the month of Adar on what is known as Shushan Purim, since fighting in the walled city of Shushan continued through the 14th day of Adar. Today, only Jerusalem and a few other cities celebrate Purim on
Masquerading
The custom of masquerading in costume and the wearing of masks probably originated among the Italian Jews at the end of the 15th-century.[41] The concept was possibly influenced by the Roman carnival and spread across Europe. The practice was only introduced into Middle Eastern countries much later during the 19th-century. The first among Jewish codifiers to mention the custom was Mahari Minz (d. 1508 at Venice). While some authorities were concerned about the possible infringement of biblical law were men to don women's apparel, the accepted consensus was to permit all masquerade, as it was viewed as a form of merry-making. Some rabbis went as far to allow the wearing of rabbinically-forbidden shatnez.
Other reasons given for the custom: It is a way of emulating God who "disguised" his presence behind the natural events described in the Purim story, and has remained concealed (yet ever-present) in Jewish history since the times of the destruction of the first Temple. Since charity is a central feature of the day, when givers and/or recipients disguise themselves this allows greater anonymity thus preserving the dignity of the recipient. Persian Exile throughout the Purim story, and since hides behind alludes to hidden aspect of the miracle of Purim which was "disguised" by natural events.
One Night With The King עם תרגום מובנה
הטוב הרע והמכוער עם סיפור מגילת אסתר
The Good ,The Bad and
the Ugly - the story of The Book of Esther
The Maccabeats - Purim Song
Happy Purim!!!!
פורים שמח!!!!!!
קישורים וסרטונים בתחתית הכתבה
חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון - בט"ו באדר ("שושן פורים"). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לה' על הצלה זו.
על פי המגילה, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבעקבות רצף אירועים המתוארים במגילת אסתר התהפך הגלגל, והיהודים הם שהרגו באויביהם. י"ג באדר, ערב פורים, הוא יום תענית אסתר ונהוג לצום בו כזכר לתענית אסתר, שצמה טרם ניגשה למלך בבקשה לבטל את הגזירה.
החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, על פי ההלכה חייב יהודי לקיים סעודת פורים ושתיית יין "עד-דלא-ידע", וכן נוהגים באכילת מגדנאות וממתקים. מאפיינים נוספים הם לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. מצוות החג כוללות גם את חובת קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וכן מתנות לאביונים.
חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן. במקורות שונים נעשית השוואה בין פורים ליום כיפור
התחפושות
לבישת מסכות ותחפושות, מנהג שהחל בימי הביניים בונציה, כנראה בהשפעת קרנבל המסכות המקומי. בהלכה, אחת ההתייחסות הקדומות למסכות מובאת ברמ"א, שבו המסכות שמותרות מכונות "לבישת פרצופים".
מבחינה רעיונית ניתנו כמה וכמה הסברים למנהג זה. בעל השפת אמת כתב שהתחפושת מלמדת את הרעיון שהפנימיות של האדם יכולה להשתנות בעקבות מעשים חיצוניים. מחבר הבני יששכר כתב שמתחפשים כדי לרמז על כך שההתנהגות המתבוללת של היהודים בימי אחשוורוש הייתה רק כלפי חוץ. הרב שלמה אבינר הסביר שכל השחקנים הראשיים בסיפור המגילה התחפשו במובן מסוים:
אסתר המלכה שומרת על זהותה בסוד ומסתירה מאחשוורוש את כוונותיה. רק לאחר מהלכים רבים היא מגלה לאחשוורוש בפתאומיות על תוכניותיו של המן להשמיד את עמה.
אחשוורוש נראה כלפי חוץ כאדם כל יכול העושה ככל העולה על רוחו, אך למעשה כל צעדיו מכוונים על ידי יועציו והסובבים אותו.
המן מציג חזות של נחישות וביטחון עצמי, אבל למעשה הוא מפחד. היטפלותו לחלשים, וקלות הראש שבה הוא מפיל גורל לקביעת תאריך הריגתם של היהודים, מוכיחות את חולשתו וחוסר יכולתו לקחת אחריות על החלטותיו.
מרדכי הוא פקיד בכיר ונאמן בממשלת אחשוורוש כלפי חוץ, אבל יחד עם זה הוא יהודי נאמן לעמו ולארצו.
היהודים אף הם התחפשו. חכמינו שואלים מדוע נגזרה גזירת המן על היהודים, ומשיבים שתי תשובות: היהודים באותו דור השתחוו לפסל, ונהנו מסעודת אחשוורוש. אך העבודה הזרה וההתבוללות באותם דורות התקיימו רק כלפי חוץ, בעוד שלבם של היהודים נותר נאמן לדתם.
הקב"ה הוא המתחפש הראשי. מגילת אסתר מורכבת לכאורה מאוסף של צירופי מקרים: במקרה אחשוורוש מצווה להביא את ושתי, במקרה היא מסרבת, במקרה נבחרת אסתר במקומה, במקרה מרדכי שומע את המזימה של בגתן ותרש, במקרה אחשוורוש לא נרדם וקורא בספר הזיכרונות וכו' וכו'. למעשה הסיפור מבטא את הנסים הנסתרים שנעשים לעם היהודי.
Purim is a Jewish holiday that commemorates the deliverance of the Jewish people in the ancient Persian Empire where a plot had been formed to destroy them. The story is recorded in the Biblical Book of Esther (Megillat Ester מגילת אסתר in Hebrew).
According to the Book of Esther, Haman, royal vizier to King Ahasuerus (presumed to be Xerxes I of Persia), planned to kill all the Jews in the empire, but his plans were foiled by Mordecai and his cousin and adopted daughter Esther, who had risen to become Queen of Persia. The day of deliverance became a day of feasting and rejoicing.
Based on the conclusions of the Scroll of Esther that they should make them days of feasting and gladness, and of sending portions one to another, and gifts to the poor." Purim is therefore celebrated among Jews by:
Exchanging reciprocal gifts of food and drink known as mishloach manot
Donating charity to the poor known as mattanot la-evyonim[6]
Eating a celebratory meal known as a se'udat Purim
Public recitation ("reading of the megillah") of the Scroll of Esther, known as kriat ha-megillah, usually in synagogue
Reciting additions, known as Al HaNissim, to the daily prayers and the grace after meals
Other customs include drinking wine or any other alcoholic beverage, wearing of masks and costumes, and public celebration.
Purim is celebrated annually according to the Hebrew calendar on the 14th day of the Hebrew month of Adar (and on Adar II in Hebrew leap years that take place every 2 to 3 years), the day following the victory of the Jews over their enemies. In cities that were protected by a surrounding wall at the time of the Biblical Joshua, Purim is instead celebrated on the 15th of the month of Adar on what is known as Shushan Purim, since fighting in the walled city of Shushan continued through the 14th day of Adar. Today, only Jerusalem and a few other cities celebrate Purim on
Masquerading
The custom of masquerading in costume and the wearing of masks probably originated among the Italian Jews at the end of the 15th-century.[41] The concept was possibly influenced by the Roman carnival and spread across Europe. The practice was only introduced into Middle Eastern countries much later during the 19th-century. The first among Jewish codifiers to mention the custom was Mahari Minz (d. 1508 at Venice). While some authorities were concerned about the possible infringement of biblical law were men to don women's apparel, the accepted consensus was to permit all masquerade, as it was viewed as a form of merry-making. Some rabbis went as far to allow the wearing of rabbinically-forbidden shatnez.
Other reasons given for the custom: It is a way of emulating God who "disguised" his presence behind the natural events described in the Purim story, and has remained concealed (yet ever-present) in Jewish history since the times of the destruction of the first Temple. Since charity is a central feature of the day, when givers and/or recipients disguise themselves this allows greater anonymity thus preserving the dignity of the recipient. Persian Exile throughout the Purim story, and since hides behind alludes to hidden aspect of the miracle of Purim which was "disguised" by natural events.
One Night With The King עם תרגום מובנה
הטוב הרע והמכוער עם סיפור מגילת אסתר
The Good ,The Bad and
the Ugly - the story of The Book of Esther
The Maccabeats - Purim Song
Happy Purim!!!!
פורים שמח!!!!!!
Facebook
Twitter
Discord
Comments
יופי של כתבה
v
אחלה..פורים שמח
🙂
1. תענית אסתר היא לא זכר לצום שצמה אסתר לפני שנכנסה למלך (שאגב תענית זו צמו כל יהודי שושן ולא רק אסתר, והיא הייתה שלושה ימים, שביניהם היה ליל הסדר) אלא זכר לצום שצמו בשעה שנלחמו בעמלקים ביג אדר
2. שתיית יין עד דלא ידע אין הכוונה לשכרות מוחלטת, אלא לשתיית יין מעט יותר ממה שרגיל
3.המשתה הוא המצווה הלא עיקרית של החג, היין הוא בכלל תקנה מאוחרת יותר, העיקר הוא מקרא המגילה, אחריו מתנות לאביונים, אחריו משלוח מנות. התחפושות לא מוזכרות בהלכה כמשהוא מחייב אלא כמשהו שנהגו בו, והיום מגזימים עם זה יותר מדי, עד שפורים הפך לחג התחפושות
חג שמח
הבדחנות היא גם לא חלק מפורים, אלא המצאה מאוד מאוחרת, הרעשנים הם בסך הכל גלגול מנהגים - היה מנהג לכתוב "המן" על אבנים ואז להכות אותם אחד בשני עד שימחו וימחק המן, מזה התגלגל המנהג להרעיש כאשר מזכירים את המן בקריאת המגילה, הרעשנים הם רק הכלי שבו קל לעשות זאת, והם בוודאי לא ממאפייני החג
באופן כללי, הכתבה מעולה, ההערות נועדו רק לתקן טעויות ושיבושים
יפה אחלה כתבה